• מהי לקות למידה?

לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית הפוגעת בתפקודי למידה בסיסיים (קריאה, כתיבה וחישוב), ומפריעה באופן ניכר לאדם לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות ברמה הצפויה מאנשים בגילו, השכלתו ומנת המשכל שלו.

 

• מהי שכיחתה של לקות למידה על פי משרד החינוך?

לקות למידה היא הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך. הספרות המקצועית אומדת את מספרם של התלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל בכ-10% מכלל התלמידים. לטענת משרד החינוך, בשל ייחוס מרבית קשיי הלמידה לתופעת לקות הלמידה, רווחת הנחה בציבור כי התופעה של לקות למידה רחבה הרבה יותר. כמו כן, יותר ויותר תלמידים מאובחנים כבעלי הפרעת קשב, מה שמגדיל עוד יותר את אומדן התלמידים תחת הקטגוריה של לקויות למידה. עדויות מהשדה אכן מצביעות על מספר גבוה יותר של תלמידים להם קשיים בתפקוד הלימודי, אך אלו אינן בהכרח נובעות מלקות הלמידה.

המידע על מספר התלמידים עם לקויות למידה בישראל נסמך היום על מספר מקבלי ההתאמות בדרכי היבחנות בבחינות הבגרות, שכן זה המידע היחידי דרכו ניתן היום לאמוד את היקף התופעה בארץ. חשוב להדגיש כי יש לבחון נתון זה בזהירות שכן גם מידע זה הוא חלקי כיוון שכולל רק את התלמידים שהגישו בקשות להתאמות ומאידך כולל מקבלי התאמות שלא בגין לקות למידה בלבד.

 

• מה הגורמים ללקות למידה?

על פי המחקר בתחום, מקובל כיום כי לקות למידה נובעת מגורמים נוירו-התפתחותיים.‏ לפיכך, היא בדרך כלל נמשכת לאורך כל חייו של האדם ועשויה לפגוע בתפקודו גם בבגרות‏. טיפול מתאים עשוי לסייע לאדם עם לקות למידה לבטא ידע ומיומנויות ולהגיע למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל האישי שלו בהקשר הלמידה הספציפי.

 

• מהן השלכותיה של לקות הלמידה?

תלמידים עם לקויות למידה מתמודדים עם קשיים בתהליך התפתחותם ובמהלך לימודיהם במערכת החינוכית. הקשיים באים לידי ביטוי בהיבטים לימודיים לצד קשיים בתחומים חברתיים, רגשיים והתנהגותיים. לקות הלמידה משליכה על התפתחותם התקינה של התלמידים ועל מיצוי יכולותיהם המגוונות, כבר בשלבי חינוך מוקדמים, זאת משום שהם נוטים לספוח אליהם מכלול של קשיים נוספים ההופכים את הבעיה לרב-ממדית הנוגעת לכל תחומי החיים.

 

• מהו ההבדל בין לקות למידה לקשיי למידה?

לא כל פער בלימודים נובע מלקות למידה. לעתים יתכן פער לימודי כתוצאה מכשל דידקטי,  הקנייה לא נאותה, חשיפה או אימון בלתי מספיקים או אי שליטה של גורם ההוראה בתחום הדעת ובדרכי ההקניה של מקצוע הלימוד .במקרים אחרים, יכול הפער לנבוע מקיומם של היבטים רגשיים מכבידים, כגון נסיבות משפחתיות מקשות: יתמות, גירושין, קשיים סוציו אקונומיים, אלימות וכדומה. על כן, חשוב לערוך אבחנה מבדלת באמצעות אבחון מתאים בכדי לקבוע לא רק את מידת הפער ומאפייניו אלא גם את הסיבות לפער זה.

 

• מהו אבחון לקויות למידה (אבחון דידקטי)?

אבחון לקויות למידה נועד למפות את הקשיים והכישורים של התלמיד בכדי למצוא את הפתרון המתאים ביותר לפיתוח היכולות שלו. אבחון מוקדם של לקויות הלמידה חיוני להתמודדות עם ההפרעות שנובעות מהן ומעלה את הסיכוי לשפר את המצב הקיים. האבחון תורם להבנת מקור הקשיים של התלמיד ואת התהליכים המחשבתיים המשובשים שגורמים ללקות, בהם: תהליכים בעיבוד השפה, תהליכי זיכרון, תהליכים מוטוריים ותהליכי תפיסה.

 

האבחון צריך להיות מלווה בדוח מפורט שיציג את המבחנים שניתנו, הממצאים, מסקנות והמלצות אופרטיביות להתערבות במידת הצורך. הדוח יינתן להורים במפגש בו יוסבר בפרוטרוט ויאפשר שיח של שאלות ותשובות.

 

ניתן לאבחן לקויות למידה כבר בגיל הרך. ייתכנו מקרים שלקות הלמידה לא תאובחן עד שהתלמיד יתחיל ללמוד בתיכון או במוסד להשכלה גבוהה, לרוב במקרים שהתלמיד הצליח להתמודד עם תהליכי הלמידה בשלב מוקדם אך מתקשה להתמודד ככל שעולה רמת המורכבות של החומר הנלמד.

 

• מהם המאפיינים של לקות למידה?

במקרים רבים ניתן לזהות קשיים קוגניטיביים שמאפיינים לקויות למידה כבר משלב הגן. אם אתם או הצוות החינוכי הבחנתם במספר קשיים כדאי לפנות למומחה שיערוך אבחון בהתאם לגיל, לשלב ההתפתחותי ולסביבת הילד. לתשומת לבכם, חלק מהקשיים יכולים להופיע גם בקרב ילדים שתפקודם תקין. 

 

אלה הם מאפיינים שכיחים ללקות למידה בכל אחת משכבות הגיל, היכולים לסייע באיתור הלקויות: 

 

קשיים בגיל גן

 קשיי שפה וחשיבה: התפתחות איטית או מאוחרת של שפה, קושי בלמידת אותיות, שמות, צבעים, צורות, קושי הבחנה בין מילים דומות ולהרכיב משפט נכון, חוסר עניין בהקשבה לסיפורים.

 חשבון: קושי בתפיסת כמות, קושי בספירה ובניית רצף עולה ויורד, קושי בכתיבת ספרות ובסידור לפי גודל.

 מוטוריקה: קשיים במוטוריקה עדינה, הימנעות מפעולות הדורשות יכולת מוטורית: מצביעה, גזירה וציור.

 קשיי התנהגות וחברה: קושי להשתתף בפעילות קבוצתית ולהבין מצב חברתי, חוסר קבלה של חוקי משחק. 

 קשב וריכוז: היפראקטיביות קיצונית, נטייה להיסח דעת בקלות, קושי בהשלמת משימות.

 תפיסה חזותית: קושי להבחין בפרטים ובין דמות לרקע.

 

קשיים בכיתות א' עד ד'

 קשיי שפה וחשיבה: אוצר מילים דל, קושי בהבעה בעל פה, בעיבוד מידע, בפתרון בעיות ובתפיסת זמן, שיבושים בבניית והטיית משפט, פערים בין חשיבה מילולית לבלתי מילולית.

 קשיי כתיבה וקריאה: קשיים במיומנויות קריאה כגון איחור ברכישה, קריאה איטית, שיבושים והחלפת אותיות ומילים, קשיים בהבנת הנקרא וביכולת לקשר בין אותיות לצלילים, ניחוש מילים לפי ההקשר או לפי נראות, שגיאות כתיב רבות יותר ממה שמצופה בשכבת הגיל, קושי לעקוב אחרי הוראות.

 חשבון: קושי לרכוש ולזכור את פעולות החשבון הבסיסיות, קושי בטכניקת החישוב, קושי בפתרון בעיות מילוליות, קושי לעבד רצף מספרים ובהבנת המבנה העשרוני. 

 קשב וריכוז: נטייה להסחת דעת בקלות, חוסר תשומת לב לפרטים, קושי לעבור מנושא לנושא או נטייה הפוכה לעבור במהירות בין הנושאים, היפראקטיביות, נטייה לפעול מתוך דחף, חוסר שקט וקושי לתכנן דברים. 

 זיכרון: קושי לזכור חומר לימודי, שגורם לעשיית טעויות.

 תפיסה חזותית: קושי להחזיק עיפרון באופן יציב ונטייה להפעיל לחץ מופרז על כלי הכתיבה, כתב יד לא ברור.

 מוטוריקה: ביצוע איטי של מטלות שדורשות שליטה במוטוריקה עדינה וגסה.

 קשיי התנהגות וחברה: נטייה למעורבות במריבות, דחייה ובידוד חברתי, חוסר הבנה של מצבים חברתיים וכללי התנהגות בחברה.

 

קשיים בכיתות ה' עד ח'

 קשיי כתיבה וקריאה: קריאה וכתיבה איטית, הימנעות מקריאה בקול, קשיים בהבנת הנקרא, קושי לתרגם מחשבות ורצונות למילים, קושי ברכישת מיומנויות קריאה וכתיבה בשפה זרה, שגיאות כתיב ופער בין יכולת ההבעה בכתב לזו שבעל פה.

 חשבון: קשיים להבין את החומר הנלמד: שבר פשוט, שבר עשרוני ואחוז. קושי לבצע פעולות חשבון בסיסיות בחומר הנלמד, קושי לסדר נכון את פעולות החשבון ולפתור בעיות מילוליות.

 קשב וריכוז: נטייה להיסח דעת בקלות ולחולמנות, היפראקטיביות, נטייה לפעול מתוך דחף, חוסר שקט, קושי לבצע מטלות נמשכות ונטייה להתמקד בפרטים ולא בשלם. 

 זיכרון: קושי לזכור פרטים ועובדות.

 תפיסה חזותית: קושי להחזיק כלי כתיבה באופן יציב, חוסר רצון לכתוב וכתב יד לא ברור, כתיבה איטית ומשובשת, קשיים בארגון ופער נרחב בין הבעה בכתב ובעל פה.

 קשיי התנהגות וחברה: קושי להשתלב בפעילויות חברתיות וחוסר הבנה של שפת גוף והבעות פנים.

 

• אילו סוגי אבחון נוספים קיימים פרט לאבחון דידקטי?

 

אבחון פסיכולוגי: נועד להעריך את נקודות החוזק והחולשה של התלמיד בתחומים השכליים, הרגשיים וההתנהגותיים, והשפעתן על רמת התפקוד שלו. מטרת האבחון להתאים לתלמיד תוכנית לטיפול בלקויות ולבדוק אם הקשיים נובעים מלקויות למידה או מגורמים אחרים. במקרים שקשיי הלמידה חמורים, יופנה התלמיד לאבחון שמשלב בין שתי השיטות. לעיתים ימליץ המאבחן על אבחונים על ידי קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, נוירולוגים ואחרים. תוכלו להתייעץ עם הצוות החינוכי בנושא סוג האבחון המתאים לילדכם.

 

אבחון הפרעות קשב וריכוז: אם חוששים שהתלמיד סובל מהפרעות קשב וריכוז, עליו להיבדק בבדיקה נוירולוגית ולעתים גם באבחונים נוספים. מומלץ להביא עמכם לאבחון מסמכים הנוגעים למצבו של הילד: חוות דעת רפואיות, מרשמים לתרופות, מכתבים מהמסגרת החינוכית שבה הוא לומד וכדומה. הטיפול בהפרעת קשב וריכוז כולל שילוב של טיפול חינוכי, רגשי ותרופתי שמותאם לכל ילד בנפרד.